🎧 להאזנה לשיעור המקורי בקול הלשון: לחצו כאן
יעקב אבינו עומד לפני פרעה מלך מצרים, ופרעה שואל אותו: "כַּמָּה יְמֵי שְׁנֵי חַיֶּיךָ?" עונה לו יעקב: "יְמֵי שְׁנֵי מְגוּרַי שְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה, מְעַט וְרָעִים הָיוּ יְמֵי שְׁנֵי חַיַּי, וְלֹא הִשִּׂיגוּ אֶת יְמֵי שְׁנֵי חַיֵּי אֲבֹתַי בִּימֵי מְגוּרֵיהֶם". תשובה קצרה זו, שנאמרה בפני מלך מצרים, מלמדת אותנו יסוד גדול על כוחה של תלונה.
על תשובתו של יעקב לפרעה אומר המדרש: אמר הקדוש ברוך הוא ליעקב, "מה אתה מתלונן? אתה אומר שהחיים שלך מעט ורעים? אני הצלתי אותך מעשיו ומלבן, החזרתי לך את דינה, החזרתי לך את יוסף — ואתה מתרעם על חייך שהם מעט ורעים? בשל כך מגיע לך עונש". מהמילים "וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה" ועד סוף התשובה "וְלֹא הִשִּׂיגוּ אֶת יְמֵי שְׁנֵי חַיֵּי אֲבֹתַי בִּימֵי מְגוּרֵיהֶם" — יש שלושים ושלוש תיבות. אמר הקדוש ברוך הוא: היית צריך לחיות מאה שמונים שנה, כמו יצחק אבינו אביך — ובגלל שהתלוננת, מורידים לך שלושים ושלוש שנה. ולכן, "וַיְחִי יַעֲקֹב" רק מאה ארבעים ושבע שנה.
ויעקב אבינו — נזכיר — היה בחיר האבות. צורתו חקוקה בכיסא הכבוד. צדיק כה נשגב, עד שכשהוא רק הגיע לפני פרעה ובירך אותו, כבר עלה הנילוס לרגליו ופסק הרעב, בזכותו לבדו. הוא היה הצדיק הכי גדול, ובכל זאת, על מילים אלו לבדן — הוא נענש. קשה לנו לתת ביקורת על יעקב אבינו, אבל כך מפורש במדרש: בגלל שהתלונן, הורידו לו שלושים ושלוש שנה מהחיים — שלושים ושלוש שנים שיכול היה לפעול בהן פעולות נשגבות מאוד, לפי צדקותו הגדולה.
ואמנם היו לו ליעקב אבינו חיים קשים — לבן רדף אחריו, עשיו רדף אחריו, לקחו את דינה, יוסף נמכר. אך טוען הקדוש ברוך הוא שלא היה לו ליעקב לבוא בתלונה — שהרי סוף סוף עבר יעקב את כל התהליכים הללו, ובכל אחד מהם היה גם צד של טוב. יש ללמוד מכאן לכל אחד ואחד: בכל מצב שהוא, אין תועלת בתלונה. אדם שמתלונן — "כמה קשה לי, כמה לא טוב לי" — אינו מרוויח דבר מכל אותן מילים. יש תמיד להסתכל על הצד החיובי, לראות את חסדי ה'.
ואכן, מובא במדרש שכל מה שקרה ליעקב אבינו — שלבן רדף אחריו, שעשיו רדף אחריו, שלקחו את דינה, שרחל נפטרה — כל זה נענש עליו, משום שיעקב איחר את קיום הנדר שנדר. וכן הדבר שיעקב נתן ליוסף את כתונת הפסים, שגרם בסופו של דבר לקנאת האחים ולמכירתו, וגם זה נחשב לו יעקב לחלק אחראי במה שקרה. אומרים חז"ל: אדם צריך לדעת שכל מה שהקדוש ברוך הוא עושה לו — טוב לו. וכל הדברים שנראים לכאורה רעים, הם באמת כפרה, ועמם דברים טובים. ואין סיבה להתלונן.
אם אדם מתלונן, הוא רק גורם קטרוג על עצמו. ולכן כל אחד צריך לחזק את הטוב, לשבח את הקדוש ברוך הוא על החסדים שהוא תמיד נותן — ואפילו על הדברים שנראים לא טובים. "וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹקֶיךָ" — בכל מאודך, בכל מידה ומידה שהוא מודד לך. וכשאדם מודה לה' ואינו מתלונן — הוא מושך על עצמו רק חסדים גדולים.